מה שכרוך

אורנה אורן יזרעאלי

פתיחה:  שישי, 8.3.13 בשעה 12:00

הגלריה במרכז האקדמי  ויצו חיפה

רח' הגנים 21,  המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562502

א' – ה' 10:00 – 18:00, ו' ושבת  10:00  -14:00

בפסח: ימי חול המועד:   10.00-14.00

ערבי חג וחגים – סגור.     נעילה: 6.4.13

אוצרת: ענת גטניו 

אורנה אורן יזרעאלי העמידה בחלל הגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה מיצב הקרוי " מה שכרוך" -  מכלול עבודות היוצרות יחד שלם פיוטי העוסק בתרבות וזיכרון בהקשר החברתי והאישי כאחד. החלל מאוכלס באובייקטים, הנעים בין פיסול לריהוט. לכולם מבניות דומה הנוצרת משכבות דחוסות ואטומות של חומרי תרבות קולקטיביים ואישיים: מצבורים של ספרים, כריכות, מסמכים, מכתבים וערימות נייר משולבים בחומרי גלם אחרים שסיימו את תפקידם ונפלטו ממעגל החיים. הפסלים המאזכרים חלקי ספריות או ארכיון, נראים כהכלאה בין ריהוט לחתך גיאולוגי של נוף שמד הזמן ניכר עליו.

לצד הפיסול מוצג גם גוף עבודות אינטימי, סדרת דמויות אנונימיות מצוירות בשקיפות על גבי כרטיסיות השאלה, מאלה שהיו מודבקות בספרי ספריות טרום עידן המחשוב. המצע הנושא עמו מטען של היסטוריה תרבותית ואנושית, מאפשר מפגשים אקראיים מרתקים בינו לבין הדימוי המצויר.

העיסוק בספר ופעולות של איסוף ושימור מלווים את יצירתה זה זמן. היא למדה כריכת ספרים אמנותית, עשתה ספרי אמן בתוך ספרים, ומשתמשת בספרים ישנים שהושלכו מבתים ומספריות, כאבן בנין ביצירותיה מן התקופה האחרונה.

לדבריה:

" התערוכה הקרובה בויצו מרגשת מאוד עבורי. לויצו וללימודי עיצוב אופנה הגעתי בשנת 1994, כשמאחורי לימודים שלא השלמתי גם בבצלאל וגם במדרשה לאמנות. החזרה לכאן, להצגת תערוכת אמנות שלי בגלריה, משלימה מעגל. אני מציגה בתערוכה קולקציה של פסלים ומיצבים והחשיבה על גוף העבודות דומה מאוד לחשיבה ולתכנון של קולקציה מתוכננת של מעצב אופנה. 

העיסוק שלי בספרים קשור בעיקר לכך שאני אדם כותב וקורא. פעם מישהו אמר לי שאני קופירייטרית עם מכחול. מילים, ביטויים, דרכי הבעה וחשיבה ספרותית מעסיקים אותי. סבא שלי עסק בכתיבה ובעריכה, והספרייה הייתה תמיד חלק מהסביבה שלי ".

אורנה אורן יזרעאלי החלה את לימודי העיצוב והאמנות שלה באקדמיה לאמנות ועיצוב – בצלאל, ובמדרשה לאמנות ברמת השרון, ולאחר הפסקה ארוכה חזרה ולמדה עיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה. היא הפעילה במשך מספר שנים את הגלריה  לאמנות במכמנים, ועוסקת עד היום בעיצוב תערוכות אמנות במלון ארט גלרי בחיפה.  אורנה אורן יזרעאלי עוסקת אף בהוראת אמנות במרכזי מדע ודעת לילדים מחוננים ומצטיינים. הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. מתגוררת ויוצרת בישוב מכמנים שבגליל.

המחלקה לארכיטקטורה | המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפה

 שמחה לארח את אדר' רפי סגל להרצאה בנושא:

 אדריכלות מקור

 יום שלישי, 5.3.2013| בשעה 14:00 | אולם 104

  הכניסה חופשית

ההרצאה תדון  בהתהוות ובמקורות היצירה האדריכלית בעבודותיו של אדריכל רפי סגל.

לראשונה תוצג הצעתו לתכנון הספרייה הלאומית של ישראל. ההצעה (בשיתוף יונתן כהן ומתן מאיר) זכתה בתחרות הבינלאומית החשובה, ומעוררת עניין רב ודיון.

אדר' רפי סגל

 בוגר תואר ראשון ותואר שני מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון  ובעל דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב .

 בתחילת דרכו המקצועית עבד עם אדריכל צבי הקר על תכנון מוזיאון בית הפלמ"ח בתל אביב.

 ב-2001 זכה בפרס האדריכל הצעיר ע"ש זאב רכטר מטעם עמותת האדריכלים.

 כיום מחלק סגל את זמנו בין ארה"ב וישראל – עוסק בתכנון אדריכלי ואורבני בארץ ובחו"ל.

 לאחרונה זכה בתחרות תכנון הספרייה הלאומית של ישראל (בהשתתפות יונתן כהן ומתן מאיר).

 עבודותיו וכתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים :

 ביניהם השתתפות בתערוכה  "Foreclosed: Rehousing the American Dream"  במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק

ופרויקט הפיכת מגדלי משרדים לבנייני מגורים (ברי השגה) המוצג בימים אלו בתערוכת “Making Room” במוזיאון של העיר ניו-יורק.

הדס בר הלל

עטוף ? 

תערוכה: 14.2.13 -  14.3.13

אוצרת: חנה שביב

הגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה

רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562540

א' – ה' 10:00 – 18:0

חנה שביב, על העבודות של הדס בר הלל בתערוכה בויצו חיפה:

"הדס מציגה צילומי פסלים דמויי חיה בתהליכים של שינוי ופירוק. את החיה, כלב, היא בונה מחוטי מתכת ועוטפת בעצמה. החיה מורכבת משלד מתכת העטוף בחומרים מתכלים. החיה מתוארת כמתכנסת בעצמה, רחמית, זקוקה להגנה. תהליכים של זמן, גורמים לחומר לבליה והתקלפות. הציפוי מתרופף והשלד נחשף.

החיות מצולמות כמונחות בתוך עריסת אור. האור בוקע מתוכן ומאחוריהן. השימוש הזה באור גורם לחיות להראות רוחניות, ומזכיר את תמונות הלידה של ישו באמנות הנוצרית של ימי הביניים. שם נח התינוק באבוס כבעריסה של אור נגוהות. במקומות אחרים מזכיר השימוש באור צילום רנטגן החושף לפנינו את קרבי החיה. והקרביים –ריקים.

דימוי הכלב, החיה הנאמנה ביותר לאדם, הפגיעות שלו, חשיפת אבריו הפנימיים, חבישתו בתחבושות, או השלכתו בשפת הים כשגופו מתקלף ופניו זועקות, הם דימויים חזקים ואנלוגיים לרגשות אנושיים. מתעוררת תחושה של חמלה וצער.

הדימוי הצילומי של הדס מציג צורות מתפרקות. התמונות לעיתים אבסטרקטיות. הופכות לקו רישומי ולכתם. היא בודקת שימוש בחומרים שונים ויוצרת משוואות בין הנושא, הרקע והאור. לעיתים החיה עטופה בקפדנות. שכבות של תחבושת ואגד מדבק בניסיון לאחד ולחבר יחד את הדמות הפגועה. בתמונות אחרות מודגש השלד הפריך, והכיסוי שמעליו, שקוף ומתפרק ,מדגיש את הפנים החלול.

המשחק בין אור קדמי לאור אחורי, מעביר אותנו מתמונות הנחוות כחלום לתמונות ישירות . הדס יוצרת עבודה אלגורית בה הדימויים מדברים על כאב, הרס וחמלה".

הדס היא בוגרת המחלקה לצילום של המרכז האקדמי ויצו חיפה, 2004 .

בהמשך למדה לתואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה. כן לקחה קורסים שונים לאמנות במדרשה לאמנות בית ברל. כיום לומדת לימודי המשך בפוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב.

הציגה בתערוכות קבוצתיות וכן תערוכות יחיד  בגלריה בינט, 2010, מוזיאון ינקו-דאדא, 2009, וגלריה גל און, תל אביב 2007.