התפוצצות בועת ההיי-טק ומשבר הסאב-פריים, כמו גם התמוטטות של חברות רב-לאומיות בשנים האחרונות, כתוצאה מכשלים בבקרות הניהוליות, הביאה לעלייה בחשיבות המיוחסת לביקורת הפנימית. הדבר הגיע עד לכדי חקיקה המחייבת ביקורת פנים בארצות הברית, בריטניה ובמדינות נוספות. הבקרות הניהוליות כוללות, בין השאר, אמצעים כמו יצירת תרבות ארגונית מתאימה, קביעת מדיניות, חלוקת אחריות וסמכויות, יצירת איזונים ובלמים, כתיבת הוראות ונהלים ועדכונם, בניית תהליכים ממוחשבים שבהם מובנות בקרות מתאימות ועוד.
פעילות ביקורת פנימית היא פעילות המתבצעת על ידי מבקר פנימי בארגון ציבורי. פעילות זו נועדה להפנות קשב של מנהלים ועובדים בארגון לסיכונים בתפקוד הארגון ולצורך בשיפור הבקרות הניהוליות כדי לצמצם את הסיכונים הללו. ניתוח הסיכונים והצעת הבקרות הניהוליות המתאימות נועדו להבטיח קידום מועיל, יעיל ומוסרי של יעדי הארגון, ולשמור על כספו ורכושו.
בשל חשיבות הנושא ומתוך הבנה שהבוגרים צריכים להיות מוכנים לצרכי השוק, נפתח באוניברסיטת אריאל בשומרון מסלול תעודה בביקורת פנים בשילוב תואר ראשון או שני. התוכנית אושרה ע"י לשכת המבקרים הפנימיים בישראל ומאפשרת לבוגריה, בנוסף לתואר האקדמי, לקבל הסמכה כמבקר פנימי, בכפוף לחוקי מדינת ישראל.
ד"ר מרדכי גד-אל נשיא, סגן דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל שבשומרון מסביר את חשיבות ההתמחות: "ההנחיות החדשות להן אנו עדים בשנים האחרונות, יציר כפיהם של הרגולטורים, מחזקים את הצורך במבקרי פנים בעלי יכולת חשיבה, ניתוח והבנה מתחומים שונים ומגוונים. חשיבה זו תרמה לאמונתנו שנכון וראוי להקים את ההתמחות במספר מחלקות שונות. כוחם של מבקרי הפנים חקוק בחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב 1992, זה הקובע שבכל גוף ציבורי תקום ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי" .
את לימודי התעודה לביקורת פנים באוניברסיטת אריאל ניתן לשלב עם מגוון תארים ראשונים או עם תואר שני במנהל עסקים (MBA).