זול ובריא – לטחון קמח בבית

טחינת קמח סמוך לשימוש תשמור על הערכים התזונתיים

ותהפוך את השימוש בקמח קטניות ודגנים לזול וזמין

המהפכה הבריאותית, גורמת לנו להיות מודעים למזון שאנחנו אוכלים, לבחון האם הוא תורם לבריאותנו ולנסות לשמר עד כמה שניתן ערכיו התזונתיים. יותר ויותר אנשים בוחרים לאכול ולשמור על אורח חיים בריא יותר. מזון מתברר שומר על ערכו התזונתי ככל שהוא נאכל סמוך לטחינה.

"טחינת מזונות", מסבירה אסתר גונן, דיאטנית קלינית ומרצה במח' למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, "חושפת אותם לחמצון במידה כזאת או אחרת, בשל הגדלת שטח הפנים ולכן מומלץ לטחון בסמוך לשימוש. לקטניות ערכים תזונתיים רבים, הם עשירים במינרלים ובוויטמינים מקבוצת B , שחלקם  נפגע עקב חשיפה לחמצן ולקרינה ממקור אור מלאכותי, טחינה בסמוך לשימוש תסייע לשמירת הערכים התזונתיים. בנוסף אני ממליצה על קמח קטניות לצרכים מגוונים במטבח באפיה ובבישול למשל להסמכת רטבים ומרקים. קמח קטניות הוא מקור חלבון לצמחוניים, טבעוניים ולכל מי ששומר על תזונה מגוונת ובריאה. קמח קטניות ודגנים אינם זמינים וקלים להשגה ולרוב נרכשים בחנויות טבע במחירים יקרים, שימוש במכונה ביתית תקל על המעוניינים לגוון את התפריט. קמח קטניות מתאים לאנשים הנמנעים מגלוטן ועשוי לשמש אוכלי קטניות בפסח. גם לתבלינים טחונים נטייה להתחמצן ולאבד את הארומה, לכן מומלץ גם אותם לטחון בסמוך לשימוש במיוחד לאחר קלייתם.

העיצוב החדש מיועד לתרום לבריאותכם ולהוזיל עלויות למי שזקוק או אוהב סוגי קמח מיוחדים. מטחנת הקמח שעוצבה ע"י בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, משה ויסבלום הלומד ב'הנדסאים באריאל', נועדה לשמור על הערכים התזונתיים של קמח חיטה וסוגי קמח נוספים. המטחנה תוכל לטחון את כל מיני הדגן והקטניות וכך לתת מענה זול ונוח לאלו הרוצים להכין מאכלים מקמחים שונים, הנמכרים במחירים גבוהים.

"המטרה שלי", מסביר משה ויסבלום, "הייתה להפוך את מטחנת הקמח למוצר הנמצא בכל בית ולכן הדגש היה בעיצוב מטחנה נוחה לשימוש ולאחסון ופשוטה לתפעול. הכוונה הייתה לעצב מטחנת קמח מותאמת למטבח המודרני, שתהיה נוחה לאחסון מתוך הבנה שהמטחנה לא תהיה בשימוש יומיומי אלא בזמן בישולים ואפיה. המטחנה תוכל לטחון גם קטניות כדי לתת מענה לאלו הרוצים להכין מאכלים מקמחים שונים."

פרויקט זה מהווה עוד אחד משיתופי הפעולה הפוריים בין חוקרי אוניברסיטת אריאל, לבין הסטודנטים לתואר הנדסאי הלומדים ב'הנדסאים באריאל', אשר הופכים את תוצאות המחקרים לאלמנט ויזואלי שימושי לטובת האדם.- לימודים יישומיים לצד מחקרים.

"קיומו של ארגון אונר"א

הוא האבסורד הגדול ביותר"

"החשיבות של העיסוק באונר"א צריך להגיע דווקא מהשמאל, מהצד של מי שמעוניין בפתרון של שתי מדינות לשני עמים". כך פתחה את הרצאתה ד"ר עינת ווילף, בכנס שהתקיים באוניברסיטת אריאל. "התפיסה הרווחת בעולם היא שההתנחלויות הן המחסום לשלום, אך אין שום התייחסות לנושא הפליטים. אין בעולם המערבי הבנה שנושא הפליטים הוא המחסום העיקרי לשלום. זכות השיבה של הפלסטינים זה אולי הקונצנזוס הרחב ביותר בחברה הישראלית גם השמאל מתנגד לכך. על אף עובדה זו, זכות השיבה אינה עומדת על סדר היום הבינ"ל". במהלך הרצאתה, פירטה ווילף על מאמציה בעולם להעלות את זכות השיבה על סדר היום הבינ"ל, תוך שהיא מסבירה למנהיגים בעולם מדוע אונר"א מנציחה את בעיית הפליטים ומונעת את פתרון הסכסוך.

בהמשך הכנס, ד"ר אייל לוין מהמחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל הציג ניתוח סוציולוגי של החברה הישראלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ביחסה כלפי המיעוט הערבי. יורם אטינגר הציג מחקר המראה כי יש עליה חסרת תקדים מאז קום המדינה בילודה היהודית והיא עולה על הילודה הערבית. פרופ' אריה אלדד סיכם את האירוע ונתן סקירה היסטורית המסבירה את התפתחות היחס כלפי הפליטים הערבים בישראל.

הכנס בנושא "דמוגרפיה, פליטים והשפעותיהם על המזרח התיכון" נערך לזכרו של פרופ' עזרה זהר. הכנס נערך בשיתוף אוניברסיטת אריאל וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. בין משתתפי הכנס היו פרופ' אריה אלדד, ד"ר עינת ווילף, פרופ' רפי ישראלי ופרופ' יהודה דנון.

לפרטים נוספים- ליטל אלפסי

"מה אתם הייתם עושים?"

באנשים טבועה יכולת מדהימה ליצור אכזריות ורשעות שאין כמוה ומצד שני, ליצור אלטרואיזם אדיר. אלו תכונות שאין באף יצור אחר בעולם. את הדברים הללו אמר חיים הכט במפגש עם סטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

הדברים נאמרו כתשובה לשאלה שנשאל על ידי הסטודנטים, האם לאחר התעסקות רבת שנים עם החברה הישראלית בתוכניות "יצאת צדיק" ו"מה אתם הייתם עושים" הוא איבד את אמונתו בחברה או שמא הוא נותר אופטימי. "אני אופטימי לחלוטין. במהלך צילום התוכניות, נתקלנו בהרבה רוע, אך לרוב, הופתענו עד כמה אנשים מוכנים לעזור ולסייע. גיליתי הרבה אנשים נהדרים ומדינה על הפנים. רוב האנשים באים עם המון רצון טוב לעזור והבעיה היא דווקא במוסדות המדינה, המשטרה ובתי המשפט". בהקשר לכך, המשיך הכט ואמר כי "פעמים רבות אני באתי מרצון לעשות עיתונות אמיתית תוך פניה לרגש של הצופים, אך נתקלתי בפחדנות של יועצים משפטיים שאילצו אותנו להוריד הרבה דברים בעריכה".

במהלך המפגש, נשאל הכט על תופעת ה"שיימינג" שעלתה לכותרות דרך סרטון השוקולד. "זאת אחת התשובות ל"מה אתם הייתם עושים", אומר הכט, "אין מה לעשות, בדמוקרטיה אין דבר זולת אור השמש. הדרך היחידה להילחם בתופעות בלתי רצויות היא פרסום". הכט נתן גם דוגמא לכך מסדרה נוספת שלו, "רישיון להרוג":  "בפרק הראשון של הסדרה, שעוסקת בתאונות הדרכים, טענתי שאת כל ההתנהגות הישראלית בכבישים ניתן למגר תוך שלושה חודשים עם שיימינג שפונה למשטרה ולבתי הדין".

בהמשך המפגש הכט דיבר על סרטו "טיסה אחת בשבילנו". "האמת היא שכל מה שעשיתי בתקשורת זה כדי שתהיה לי זכות עמידה לעשות את הסרט הזה, הוא חשוב לי מאוד". בתשובה לשאלה האם מפגשו של הכט עם החברה הישראלית קשורה להיותו דור שני לניצולי שואה הוא ענה: "אני מגדיר את עצמי כניצול שואה. הורי היו ניצולי שואה וכל ילדותי עברה עלי עם העול הזה. אם הייתי יכול הייתי מתחיל את הלימוד של כל עמי העולם מהשואה כי זה הסיפור הכי קיצוני בתולדות האנושות. בכל הסדרות והסרטים שעשיתי הסיפור המרכזי הוא האדם. בכוחו להיות התגלמות הרשע או התגלמות הטוב".

חיים הכט השתתף בתוכנית "מפגשים עם התעשייה" שבה מתארחים אנשי תקשורת בולטים באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת באריאל. בחודשים האחרונים התארחו בתוכנית גדעון לוי, ארז טל ונוי אלוש.

סטודנטים להנדסת תוכנה בהנדסאים באריאל מגיעים ללוד ביום המעשים הטובים:

תיקון מחשבים שיועברו לנזקקים, סדנה לבניית אתרים ואפליקציות לבני נוער,

במהלכה יבנו אתר אישי או יפתחו אפליקציה

סטודנטים במחלקה להנדסת תוכנה בהנדסאים באריאל ישתתפו ביום המעשים הטובים, ובמסגרת זו הם יתנדבו במרכז נוער בעיר לוד.

בחלקו הראשון של היום הסטודנטים יעבדו במעבדת מחשבים ויתקנו מחשבים ישנים. מחשבים אלה יועברו לאחר התיקון למשפחות נזקקות.
בהמשך יעבירו סטודנטים שנה ב' במחלקת הנדסת תוכנה יחלקו מידיעותיהם וניסיונם המקצועי עם בני הנוער במרכז במסגרת זו יעבירו סדנת בניית אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולריות לקבוצת בני נוער, תלמידי ט'- י' מהתיכון המקומי.

הסדנה תתבסס על כלים מתקדמים וחדשניים המאפשרים גם לחסרי רקע בתכנות לבנות אתרים ואפליקציות. בסדנה זו יוכלו בני הנוער להקים לעצמם אתר אינטרנט אישי (בעזרת כלי Wix) או לבנות אפליקציית אנדרואיד פרי מוחם (בעזרת כלי App Inventor).

"ההתנסות שהסטודנטים ירכשו במהלך ההתנדבות הזו", מסבירה עירית לובנברג, ראש מחלקת הנדסת תוכנה בהנדסאים באריאל, "משלבת עשייה חברתית עם התמקצעות טכנולוגית. אני שמחה שהסטודנטים שלנו יכולים לתרום לחברה גם בתחום לימודיהם, ואני בטוחה שהחוויה הזו תעשיר אותם מבחינה אישית ומקצועית".

לפרטים נוספים:

מרב קליק לרנר – רכזת מדעים, הנדסה וארכיטקטורה

03-6543970  054-4654699 דוברות אוניברסיטת אריאל