485 סטודנטים מהם 50  מצפת, סיימו השנה את לימודיהם לתואר ראשון במכללת צפת. זהו מספר שיא של בוגרים המסיימים את לימודיהם בשנה והמכללה העניקה להם את התואר בטקס המסורתי שהתקיים בבית יגאל אלון. בין המסיימים 50 בוגרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות, מהם 8 מצפת, ו-17 סטודנטים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, מהם 4 מצפת.

במהלך הטקס העניק פרופ' אהרן קלרמן, נשיא המכללה, תעודות הוקרה והערכה לשלושה מרצים מצטיינים: ד"ר ליאור המאירי, ד"ר אלונית ברנזון וד"ר לילי שמיר, שנבחרו ע"י הסטודנטים וסגל ההוראה, והוכתרו כמרצים מצטיינים. ד"ר המאירי וד"ר ברנזון הם בוגרי המכללה! ד"ר שמיר מתמידה ללמד במכללה מזה 18 שנים למרות מגוריה במושב בני-ראם שבדרום!

בדברי ברכתו לבוגרים אמר מר שמואל הר נוי, מנכ"ל המכללה, כי המכללה האקדמית צפת חרטה על דגלה את ערך המצוינות בקרב המרצים והסטודנטים גם יחד. בנימוקי ההחלטה נכתב כי הוועדה לבחירת מרצה מצטיין בחרה להעניק את פרס המרצה המצטיין, בתוכניות הלימוד של בר-אילן  לד"ר  אלונית ברנזון, שהצטיינה  ברמת ההוראה שלה.  "ד"ר ברנזון החלה לימודי התואר הראשון במכללה האקדמית צפת, המשיכה בלימודי התואר השני והשלישי באוניברסיטת בר-אילן, אותם סיימה בהצטיינות. ד"ר ברנזון הינה מרצה מקצועית הזוכה להערכות גבוהות של סטודנטים ועמיתים למקצוע. יכולותיה המקצועיות ואישיותה הנעימה תורמים רבות, לשיפור היכולות האקדמיות של הסטודנטים".

בנימוקיה בחרה הוועדה בד"ר ליאור  המאירי על הצטיינותו  ברמת ההוראה  בתוכניות לימוד שונות במסלולים השונים. "ד"ר  ליאור  המאירי החל את לימודיו לתואר ראשון במכללה האקדמית צפת, אותם סיים בהצטיינות, והמשיך לימודיו לתואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית בלימודי מינהל חינוכי אותם סיים  בהצטיינות. במהלך לימודיו שימש כמנהל המכינות הקדם אקדמיות ותרם להתפתחותן. ד"ר המאירי הינו מרצה בעל יכולות ודרישות אקדמיות גבוהות  המוערך ע"י הסטודנטים והמרצים במכללה".

ד"ר לילי שמיר משמשת כמרצה  במכללה האקדמית צפת בחוג לספרות, אמנות ומוסיקה מזה למעלה מ 15 שנים. הוועדה בחרה להעניק את פרס הנשיא המצטיין של תוכניות הלימוד העצמאיות, לד"ר  לילי שמיר שהצטיינה   בפרסומיה  והינה אחת הדמויות המרכזיות בחוג. "מרצה מקצועית ומוערכת בעלת יכולות אישיות גבוהות ויחסי אנוש מצוינים  המקרינה מאישיותה על כלל הסטודנטים.  ד"ר שמיר תרמה ותורמת למכללה הרבה מזמנה, בארגון כנסים ופגישות שהוסיפו דעת לסטודנטים ומידע לקהלים רחבים".

"אנו רואים ברמת ההוראה הגבוהה וביחס המסור של המרצים נכס מרכזי של המכללה, ואנו מתברכים בבחירתם של שלושת המרצים המצטיינים השתא", ציין נשיא המכללה, פרופ' אהרן קלרמן.

התכנית במערכות מידע קהילתיות עוסקת בהיבטים שונים של תכנון, הטמעה ושימוש במערכות מידע ובתשתיות של טכנולוגיות מידע על ידי ארגונים וקהילות מקומיות. התכנית מיועדת להכשיר אנשי מקצוע בעלי הבנה רחבה וכלים להתמודד עם עבודה בסביבה ארגונית הצפויה לשינויים תכופים, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, ועם הצורך בלמידה מתמשכת.

"מערכת המידע היא צומת המחבר בין משתמשיה האנושיים, הטכנולוגיות המשרתות אותה והסביבה הארגונית והחברתית בה היא פועלת. לפיכך, ליבת התכנית כוללת נושאים מתחום מדעי המחשב, טכנולוגיות מידע ומערכות מידע וגם נושאים מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והתרבות הארגונית. גישה רב-תחומית זו צוברת תאוצה והכרה בינלאומית בעשור האחרון, והיא מתאימה במיוחד למכללה האקדמית צפת", אומרת ד"ר דלית לוי, ראש החוג החדש, המתמחה בהיבטים חברתיים וחינוכיים של מדעי המחשב וטכנולוגיות מידע.

לימודי תואר ראשון במערכות מידע קהילתיות עונים על הצורך ההולך וגובר של סטודנטים רבים המבקשים ללמוד מקצוע בעל פוטנציאל לצמיחה והתפתחות, המשלב ידע טכנולוגי עם הבנה של תהליכים חברתיים. הלימודים, שהותאמו גם לאנשים עובדים, נמשכים שלוש שנים והם ישלבו לימודים תיאורטיים ומעשיים. בשנה השלישית ללימודים יבצעו הסטודנטים פרויקט גמר בשיתוף פעולה עם ארגונים עסקיים וחברתיים הפועלים באזור הצפון. בסיום הלימודים יוענק לבוגרים תואר ראשון B.A במערכות מידע קהילתיות (מותנה באישור המל"ג).

הסגל האקדמי שילמד בחוג הוא מטובי המרצים והמרצות בתחום צעיר זה. לימודים לתואר אקדמי במערכות מידע קהילתיות מוצעים כבר מזה כמה שנים במוסדות אקדמיים שונים בעולם תחת הכותרת Community Informatics – ועכשיו אפשר ללמוד תחום זה גם בישראל. בוגרי התכנית יוכלו להשתלב בארגונים עסקיים ותעשייתיים בתפקידי תכנון, תפעול והטמעה של מערכות המידע. כמו כן, יוכלו הבוגרים להשתלב במגוון רחב של קהילות וארגונים ציבוריים ופרטיים כמו רשויות מקומיות וארציות, ארגונים לשינוי חברתי, מוסדות בריאות ומוסדות תרבות וחינוך, ארגונים קהילתיים כמו מתנ"סים ועוד.

החוג במערכות מידע קהילתיות הוא מסלול הלימודים העצמאי השביעי שנפתח במכללה האקדמית צפת, אחרי התוכניות במשפטים, סיעוד, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, ספרות אמנות ומוסיקה, ופיזיותרפיה. בנוסף לכך, המכללה האקדמית צפת, ממתינה להחלטות המועצה להשכלה גבוהה לגבי תכניות לימוד עצמאיות נוספות הנמצאות בתהליכי הגשה ובדיקה שונים במל"ג.

"אישור פתיחת החוג מערכות מידע קהילתיות מעיד על האמון של המועצה להשכלה גבוהה במכללה האקדמית צפת. החוג נותן מענה לפלח חשוב של מתעניינים בתחום יישומי מחשב, בשילוב עם ניהול מערכות קהילתיות וציבוריות" מסר שמואל הר נוי מנכ"ל המכללה.

להפתעתו הרבה של ראש עיריית צפת, חברי המועצה החרדים מתנגדים להרחבת המכללה האקדמית צפת שבה לומדים תלמידים רבים ממוצא ערבי

ראש העירייה ביקש לפני מספר ימים בישיבת מועצת העיר לאשר את הרחבת המכללה האקדמית צפת, אולם נתקל בהתנגדות מפתיעה.
לפני הישיבה שוחח עם חברי המועצה החרדיים שהביעו התנגדות נחרצת למהלך. בחודש האחרון מתחוללת סערה בצפת בעקבות פסק ההלכה שהוציא הרב הראשי של העיר שמואל אליהו, האוסר למכור או להשכיר דירות לערבים.
בהזדמנויות רבות אמר הרב כי מקור הבעיה היא ריבוי הסטודנטים הערבים הלומדים במכללת צפת. בהמשך פרצו מהומות בין הצדדים הניצים.

חברי מועצת העיר החרדיים מנעו את הרחבת מבנה מכללת צפת שרוצים להוציא אותה מתוך העיר. "המבנים אינם מתאימים ואינם ראויים למכללה מודרנית", הם טוענים

חברי מועצת העיר החרדיים בצפת עשו יד אחת ומנעו אישור של הסבת שטח לטובת מכללת צפת . תוכנית הגידול של המכללה נתקלת כעת בהתנגדות עיקשת של החרדים, שרוצים להוציא את המכללה מהעיר. במכתב ששלחו אותם חברי מועצה לראש העיר הם מביאים נימוקים כבדי משקל.

ביום ראשון האחרון התקיימה ישיבת מליאה בעיריית צפת, אבל עוד קודם לישיבה הזו התקיימה ישיבה של הנהלת העירייה וראש העירייה, אילן שוחט, נתקל לראשונה בהתנגדות מאסיבית למהלך שיזם דווקא מקרב חברי הקואליציה שלו. על הפרק עמד שינוי ייעוד של שטח בקרבת מכללת צפת אותו התכוונה המכללה לנצל לצורך התרחבותה. הוויכוח בהנהלה היה נוקב והטונים גבוהים, ובסופו הבין שוחט כי לא יצליח להעביר את הצעת ההחלטה שתכנן, ולכן הוריד אותה מסדר היום של ישיבת המליאה.

שוחט אולי חשב עד כה שהחרדים יסתפקו בליטרת הבשר שלהם ולא ייאבקו בעניינים עקרוניים, אבל סוגיית המכללה קוממה אותם וגרמה להם להתנגד כאיש אחד. ההתנגדות למדיניותו של שוחט בנושא המכללה, גרמה להפצת כרוזי שטנה נגד ראש העירייה בסמטאותיה החרדיות של צפת, חברי מועצת העיר החרדיים יצאו כנגד גילויי שטנה אלה, וגם בישיבת מועצת העיר הם גינו את התופעה.

אבל ההתייצבות של חברי המועצה החרדיים לצד שוחט בנוגע לכרוזים, לא מנעה מהם להציג בפניו עמדה בלתי מתפשרת בנוגע להמשך התרחבות מכללת צפת. חברי המועצה החרדיים העבירו מכתב לאילן שוחט ובו הם מנמקים את התנגדותם להישארותה של המכללה במיקומה הנוכחי, ומציעים להעביר אותה לאזור בו אמור להיות מוקם בית הספר לרפואה.

טלאי על טלאי
כאמור הנימוקים שמביאים חברי המועצה החרדיים כלל לא קשורים לעניין נוכחותם של הסטודנטים הערבים בעיר. "אנו סבורים כי יהיה זה ראוי ונכון להכין תוכנית מקיפה להעתקת מכללת צפת על כל מבניה לקמפוס אחד, שיכיל את כל המבנים והשירותים הנדרשים לתפקוד המכללה הגדלה והמתפתחת בצורה הולמת וראויה שתשרת אל נכון את מטרותינו לקידום מעמדה של העיר צפת", כתבו חברי המועצה.

סגן ראש העירייה, הרב פנחס קליך מאגודת ישראל, טוען כי הוא מחזיק בעמדה זו כבר זמן רב, והביע אותה בפורומים המתאימים בעבר. "הוזמנתי פעם לשיחה עם נשיא המכללה, פרופ' קלרמן, והסברתי לו את עמדתי, אולם לא נראה לי שהוא השתכנע. כשראש העירייה, אילן שוחט, נכנס לתפקידו הוא קיים את ישיבת מועצת העיר הראשונה במכללת צפת. גם בפורום הזה חזרתי על עמדתי שיש להעתיק את המכללה לקמפוס חדש בשולי העיר.

"המכללה הזו נבנתה טלאי על טלאי, המבנים אינם מתאימים ואינם ראויים למכללה מודרנית. כל הכניסה למרכז העיר פקוקה בגלל כמויות גדולות של מכוניות של סטודנטים ומרצים שתופסות כל מקום חנייה. כל המכללות שאני מכיר ברחבי הארץ ניבנו בשולי הערים, בקמפוסים מסודרים ורחבי ידיים, אין סיבה שצפת תהיה יוצאת דופן בעניין זה".

התיירות נפגעת
בהתייחסות קודמת של הנהלת המכללה לשאלת העתקתה לאתר אחר, טענה ההנהלה כי זו תוכנית לא ריאלית מבחינה כלכלית. חבר מועצת העיר מטעם חב"ד, משה אוחיון, טוען שזו טענה חסרת בסיס. "הם משקיעים היום הון עתק במבנים חדשים, ורוכשים קרקעות יקרות מאוד במרכז העיר. ישנם יזמים שיהיו מוכנים לשלם עבור הקרקע והמבנים של המכללה סכומי כסף שיספיקו לבניית קמפוס חדש שיענה על כל הצרכים".

חברי המועצה סבורים כי חיי המסחר והתיירות בעיר יוצאים נפסדים מנוכחות המכללה. במכתבם הם מוסיפים: "העומס והדוחק במקומות חנייה באזור המרכזי של העיר מונעים מימוש מטרה חשובה ומרכזית לא פחות של העיר צפת, והפוטנציאל האדיר הטמון בה, והוא – נושא התיירות. מיקום המכללה במקומה הנוכחי, וכפועל יוצא, העדר מקומות חנייה למבקרים ותיירים, גורם לעומס שאיננו 'מסביר פנים' והופך את הביקור למטרד ולמייגע".